בונים את מתחם יהונתן
יהונתן אליאס בן שולמית ודוד, נולד בירושלים וגדל בהר חומה. ילד שקט שלא אהב להצטלם, מדריך אהוב בבני עקיבא, בן תורה, חבר אמת – שתמיד ראה את מי שלא רואים, ועשה בלי לבקש תמורה.
במהלך לימודיו במכינת בית יתיר, התעקש להתגייס לתפקיד קרבי למרות פרופיל נמוך – והצליח.
הוא עבר מסלול ארוך בגבעתי, התקבל לסיירת, ובלחימה בעזה כמעט שלא חזר הביתה – ותמיד נשאר עם חיוך. גם בשיא הקושי, לא התלונן. לא חיפש כבוד. רק נתן.
ברגעים הקשים ביותר – הוא שמר על הענווה, השקט, האור הפנימי והלב הרחב.
כשהיו שואלים אותו איפה הוא משרת, הוא רק ענה בפשטות: "אני? רק בגבעתי."
מה אנחנו מקימים?
בתוך בסיס חיל האוויר, מוקם בימים אלו מתחם הנצחה חי לזכרו של יהונתן – לא מצבת זיכרון שותקת, אלא מרחב שקט, חי ונושם שבו חיילים יוכלו לעצור רגע, להיזכר, לנוח, ולהתחבר למהות.
במרחב יהיו:
* שבילי אבן מסודרים שיובילו מהגף ישירות למתחם
* פרגולה גדולה ומוצלת
* נדנדת עץ רחבה
* ערוגת עצים שניטעת באדמת הבסיס
* קיר הידרופוני פורח – צמחייה שממשיכה לגדול, בדיוק כמו זכרו
* דשא סינתטי איכותי לישיבה ומפגש
* ציור קיר אמנותי בהשראת דמות.
למה?
כי יהונתן היה כולו חיים.
פשטות. אמת. שקט.
כי כמו שהוא עצמו בחר תמיד להישאר בצד – גם המקום הזה לא צועק, לא מתבלט – רק נוגע.
המרחב הזה הוא המשך טבעי של מי שהוא היה –
ואנחנו, חבריו, משפחתו וחיילים נוספים – רוצים לתת לחיוך שלו להמשיך ללוות עוד לבבות.
לאורו של יהונתן – אנחנו ממשיכים לצמוח.