בדרך התורה באמת, ללא שטחיות
מרגלא בפומיה דרבינו רה"י שליט"א להגדיר את מהות החילוק שבין המושג 'בית מדרש' למושג 'ישיבה', שבעוד ש'בית מדרש' מהווה מקום אשר בו לומדים את התורה, לעומת זאת 'ישיבה' היא מקום שבו לומדים כיצד ללמוד את התורה, ורגיל להביא מפי מרנא בעל הברכת שמואל זצ"ל שאמר בשם רבו מרן הגר"ח מבריסק זיע"א, שכידוע כתיבת תורה שבע"פ הותרה ע"י חז"ל מהטעם "עת לעשות להשם", אך את דרכי לימוד התורה לא ניתן לקנות אלא בדרך של רב ותלמיד בלבד, ולכך דרכי הלימוד עצמם עדיין נמסרים מדור לדור, וזאת המטרה אותה אמורים להשיג ב'ישיבה', מתוך שמיעת השיעורים ורוב הדיבור בלימוד בין התלמידים לרבני הישיבה.
אך דא עקא שבדורות האחרונים נחלש המושג 'ישיבה' מבחינת הקשר שבין תלמיד לרב, להעביר את דרכי הלימוד. החליט רבינו לפתוח את את ישיבתו, 'ישיבת יד אהרן', על פי אמות מידה גדולות אלו. ומתוך דביקות במטרה של 'והעמידו תלמידים הרבה' מחנך הוא את תלמידיו וסולל את דרכם בשבילי הלימוד מתוך התמסרות והשקעה שאין לה אח ורע.
ובאופן מיוחד דרך מסירת השיעורים מרגיל את התלמידים למקד את כל עמלם ויגיעתם בחיפוש עיקש אחר ההבנה האמיתית באופן שורשי ועמוק, ומדריך כיצד לרחק ולדחות את כל אשר בא בלי רוב מחשבה ועיון בדברי רבותינו הקדמונים. ואת עיקר יגיעו נותן בלהעביר ולמסור את התורה באופן הנכון. ובדרך זו למעלה משלושים שנה, מעמיד מורינו ראש הישיבה עוד ועוד תלמידי חכמים חשובים ומרביצי תורה, התופסים מקום של כבוד בהיכלי הכוללים ובעולם הישיבות.
וכדרכו בלימוד כן דרכו גם בחינוך, משקיע הוא בכל תלמיד ותלמיד להביאו להכרה פנימית ולפתח את עולמו הרוחני, מדריך ומלמד כל אחד כיצד ימצה את כל כוחותיו לעבודת ה' בשמחה, ובטוב טעם מפתח אצל תלמידיו עולם רוחני הבא מתוך נביעה פנימית שאינה תלויה בתחרות ובדברים חיצוניים.
מזכיר הוא לעתים, כי גאון החינוך הסבא מסלבודקה זצ"ל הקפיד ביותר שלא להתערב בעצם אישיותו של הבחור, אלא דרכו היתה לגזום את העשבים השוטים המצטרפים לאישיות קודם שיתפתחו לכדי פגיעה בבניית קומת האדם. הנהגה זו הינה בולטת בכל גישתו של רבינו לחינוך תלמידים, להשפיע על כל בחור כפי כליו ויכולותיו האישיים, באופן שהדבר יהיה מושרש בטבעו כל חייו מתוך הכרה עמוקה באמת. כאשר מפעם לפעם הוא נוהג להבהיר שאותו הדבר שיכול להוות הצלה לבחור אחד, יכול להוות חורבן לבחור אחר.
מן היסודות עליהם הקים רבינו את הישיבה, היא ההתרחקות מכל הנהגה הנובעת משטחיות ומהיסחפות אחר ההמון, כאשר מעורר תדיר על עניין זה, ואף מחדיר השכם והערב כי כל מעשה ומעשה מוכרח לבא מתוך מחשבה והתעמקות בעקרונות והערכים הנכונים. כי על בני תורה להתעלות ולנהוג בצורה יותר מרוממת מן ההמון כולו, ולחיות בתוך עולם של תורה ויראת שמים.
ובזה מתייחדת ישיבת 'יד אהרן', שהגישה בה היא להוציא מכל בחור את הכוחות הייחודיים הטמונים בו, ולהעמידו בקרן אורה ולבנותו בלימוד בעומק העיון והסברא, ולהחדיר בליבו מידות טובות ויראת שמים, כל אחד לפי טבעו. ומכאן באה קפידתו הידועה של ראש הישיבה על קבלת מספר מועט של בחורים לכל שיעור, כי בכך יכול כל מגיד שיעור להעניק מלא חפנים לכל אחד ואחד.
ואכן תופעה נדירה היא הקשר המיוחד של תלמידי הישיבה לדורותיה עם ראש הישיבה, שאף שנים רבות אחר שהקימו את ביתם בכל עת ובכל עניין נוטלים ממנו עצה ותושייה בכל דרכי החיים, והוא נושא כאו"א על לוח ליבו, ובני הישיבה חשים את האהבה הרבה והדאגה התמידית להמשך עלייתם והנהגתם בתורה ויר"ש לאורך ימים ושנים.
מן המפורסמות, שלמרות מסירותו העצומה של רבינו לישיבה, ביתו מהוה תל לרבים מכלל העדות והחוגים המבקשים את עזרתו בהכרעות קשות ובספקות, והצד השווה שבכולם היא ההתפעלות הגדולה שהם מביעים מההסתכלות הישרה ותפיסתו הבהירה על הדברים, והכרעתו החדה והברורה, ומעל הכל רתיעתו מכל דבר שיש בו נדנוד או סרך של סטייה ממידת האמת.
******
כאמור חזיונו של רבינו בכינונה של הישיבה מתבטא בהעמדת תלמידים, ובמענה לאלו שניסו לשדלו להגדיל את מניין הבחורים בישיבה, התבטא ואמר: "הרי כל הנסיעות הארוכות לחו"ל לצורך גיוס כספים קשים עלי מאוד, וכרוכים בבזיונות גדולים, אך בכדי להעמיד תלמידים מוכן אני לזאת, אבל אם כל המטרה היא בשביל שאהיה ראש ישיבה לישיבה גדולה ומפורסמת אשר אין בה קשר בין התלמיד לרב, מוטב לי לשבת וללמוד בשלוה מאשר להחזיק כזאת ישיבה".
וכבר התבטא מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל בפני אחד ממקרוביו באומרו 'רבי יהושע אייכנשטיין הינו הר"י החשוב של ארץ ישראל אשר כל פעולותיו אשר עושה, לשמה הם'.
והנה עתה לאחר למעלה משלושים שנה בהם רבינו ראש הישיבה שליט"א מוסר נפשו ממש על קיומה של הישיבה בכל המובנים, עלו חובות הישיבה למעלה מראש, ולכך באופן נדיר ומיוחד פונה רה"י בתחינה נרגשת מקירות לבבו שכבר אינו יכול לשאת עוד בעול הכלכלי הגדול הרובץ על כתפיו.
ובהיות שהאמת נר לרגליו הבהיר ראש הישיבה כי אינו מעוניין בשום אופן בפרסומים מיותרים הבאים בשלטי חוצות ובעיתונים, והגם שרבות דיברו על ליבו שכיום לא ניתן להשיג מטרות ויעדים באופן אחר, עם זאת חזר והבהיר כי אינו חפץ בתרומות שבאות מתוך לחץ וממניעים חברתיים, אלא הוא מבקש את ציבור בני התורה שקיבלו תועלת מן הישיבה ואלו שמכירים במעלותיה ובלומדיה, כי יחלצו חושים ויעמדו לימינו למען קיום המפעל עליו הוא מוסר את נפשו.
מפליא הדבר כי על אף הקשיים הכספיים הגדולים וצורך השעה, הורה ראש הישיבה נחרצות כי בחורי הישיבה עצמם לא ישתתפו בהליכי המגבית כלל וכלל, אלא יישארו שקועים אך ורק בלימודם, בהסבירו כי החזקת תורה אינה יכולה להיעשות מתוך ביטול תורה, אלא דוקא מתוך התחזקותם של הלומדים ביתר שאת וביתר עוז.
אי לכך ובהתאם לזאת בשעה גורלית זו פונים אנו אליכם נדיבי עם אנא עזרו וחזקו את ידיו של רבינו ראש הישיבה שליט"א ועמדו לימינו למעם יוכל להמשיך ולשמור על פך השמן הטהור לפליטה בדורינו אנו.