והחזקת בו!
ראוי שהעולם יתמהו על האהבה שביניכם
חבר יקר
אשמח אם תקדיש דקות ספורות לקריאת השורות הבאות שכתבתי בלב רותח.
ישנה אמירה שנונה ששואלת: "מה גרוע יותר מלהיות ילד יתום מאבא ואמא?" ומשיבה: "להיות ילד יתום להורים חיים".
לא נפגשתי מימיי בדוגמה כה מוחשית, עד שפגשתי את יהודה [שם בדוי לאדם אמיתי]. במבט ראשוני הוא נראה מושלם, בחור ישיבה בן 18 שאין לו בעולמו אלא ארבע אמות של תורה ותפלה ועבודת השם, עדין נפש ואצילי כובש לבבות.
אלא שליהודה הורים שלא כל כך מתפקדים, האבא הוא בעל תשובה, חוצניק, די מבוגר חולה כרוני באחת המחלות הלא סימפטיות [כעת סגור בהוסטל]. האמא היא גיורת, שבקושי מצליחה לנהל שיחה בעברית [נודע לי לאחר שיחה עמה].
יהודה התארס בשעה טובה עם בת גילו, בת למשפחה טובה ומכובדת, בשעה טובה ומוצלחת. שידוך מיוחד במינו. כדי לגשת ל'ווארט' היה על יהודה לקבל על עצמו את כל הוצאות החתונה והנלווים אליה מהחל עד גמירא.
מלבד 3 אחיות צעירות, אין לו ליהודה כל קרובי משפחה. אין מי שיעזור לו.
בשיחתי עם האם אודות היכולת הכלכלית שלהם התברר לי שחשבון הבנק מעוקל זה שנים, עקב ניסיון כושל לפני כעשור להקים עסק, תקופה קצרה לפני התפרצות המחלה אצל בעלה ואשפוזו למשך שנתיים, דבר שגרר את כל כולה לתקופה של בלבול גדול. מה שהוביל בסופו של דבר, יחד עם חוסר נסיון וחוסר ההבנה בבירוקרטיה הישראלית, להסתבכות עם רשויות המס, חוב עצום ועיקול החשבון.
אני עומד משתהה מול מסלול החיים של יהודה, מסלול חיים קשה עד בלתי אפשרי. מאידך למרות הכל צמח כפרח יפיפה ואיכותי, נער חינני שכל הורה היה מתברך וגאה בו.
אחי היקר, בכנות אני יכול לומר לך שלא נפגשתי מימיי במקרה כה מרטיט ומכמיר לב. יהודה והוריו הינם כמת מצווה שאין מי שיושיט לו יד. ולכן קבעו חכמינו ז"ל שכולם חייבים בו.
כיהודי בעל לב חם, אני בטוח שתשמח לקחת חלק בהוצאות החתונה, כדי שיהודה יכנס לחופה בכבוד ובלב שקט. המצווה כאן כפולה ומכופלת, כאשר מדובר במצווה נדירה של 'ואהבתם את הגר' שאינה מזדמנת כל יום!
מי ייתן ונזכה להיות תמיד מהנותנים האוחזים במידותיו של הקב"ה: מה הוא רחום וחנון, אף אתם כן.
ראוי שהעולם יתמהו על האהבה שביניכם
חבר יקר
אשמח אם תקדיש דקות ספורות לקריאת השורות הבאות שכתבתי בלב רותח.
ישנה אמירה שנונה ששואלת: "מה גרוע יותר מלהיות ילד יתום מאבא ואמא?" ומשיבה: "להיות ילד יתום להורים חיים".
לא נפגשתי מימיי בדוגמה כה מוחשית, עד שפגשתי את יהודה [שם בדוי לאדם אמיתי]. במבט ראשוני הוא נראה מושלם, בחור ישיבה בן 18 שאין לו בעולמו אלא ארבע אמות של תורה ותפלה ועבודת השם, עדין נפש ואצילי כובש לבבות.
אלא שליהודה הורים שלא כל כך מתפקדים, האבא הוא בעל תשובה, חוצניק, די מבוגר חולה כרוני באחת המחלות הלא סימפטיות [כעת סגור בהוסטל]. האמא היא גיורת, שבקושי מצליחה לנהל שיחה בעברית [נודע לי לאחר שיחה עמה].
יהודה התארס בשעה טובה עם בת גילו, בת למשפחה טובה ומכובדת, בשעה טובה ומוצלחת. שידוך מיוחד במינו. כדי לגשת ל'ווארט' היה על יהודה לקבל על עצמו את כל הוצאות החתונה והנלווים אליה מהחל עד גמירא.
מלבד 3 אחיות צעירות, אין לו ליהודה כל קרובי משפחה. אין מי שיעזור לו.
בשיחתי עם האם אודות היכולת הכלכלית שלהם התברר לי שחשבון הבנק מעוקל זה שנים, עקב ניסיון כושל לפני כעשור להקים עסק, תקופה קצרה לפני התפרצות המחלה אצל בעלה ואשפוזו למשך שנתיים, דבר שגרר את כל כולה לתקופה של בלבול גדול. מה שהוביל בסופו של דבר, יחד עם חוסר נסיון וחוסר ההבנה בבירוקרטיה הישראלית, להסתבכות עם רשויות המס, חוב עצום ועיקול החשבון.
אני עומד משתהה מול מסלול החיים של יהודה, מסלול חיים קשה עד בלתי אפשרי. מאידך למרות הכל צמח כפרח יפיפה ואיכותי, נער חינני שכל הורה היה מתברך וגאה בו.
אחי היקר, בכנות אני יכול לומר לך שלא נפגשתי מימיי במקרה כה מרטיט ומכמיר לב. יהודה והוריו הינם כמת מצווה שאין מי שיושיט לו יד. ולכן קבעו חכמינו ז"ל שכולם חייבים בו.
כיהודי בעל לב חם, אני בטוח שתשמח לקחת חלק בהוצאות החתונה, כדי שיהודה יכנס לחופה בכבוד ובלב שקט. המצווה כאן כפולה ומכופלת, כאשר מדובר במצווה נדירה של 'ואהבתם את הגר' שאינה מזדמנת כל יום!
מי ייתן ונזכה להיות תמיד מהנותנים האוחזים במידותיו של הקב"ה: מה הוא רחום וחנון, אף אתם כן.